החומר הוא השותף שלי לחיים.
בד, מכל הצורות, הצבעים והטקסטורות.
כשאנחנו נעטפות בבגד, הוא לא רק לבוש. הוא מכיל. הוא מחזיק. הוא שומר.
האדמה שאני עומדת עליה היא מרחב העבודה שלי, ממנה אני פועלת, ואליה אני שואבת.
אני יוצקת אותה לתוך העשייה, כמו שמרקם נטמע בתוך בד.
עוד לפני שידעתי מה זו אופנה, אהבתי למשש.
דוגמאות, טקסטורות, פיסות, שאריות.
הערצתי את אודרי הפבורן, בעצם, אני עדיין מעריצה.
אספתי מגזינים ישנים, כפתורים, חפצים קטנים.
לימדתי את עצמי להסתכל מקרוב.

אני חיה בארץ של ניגודים, תרבויות מתערבבות, קצוות חדים, שפות שמצטלבות.
הכל נכנס לעבודה שלי.
מה שספגתי מבית סבתי רעיה, שעלתה ממזרח אירופה וציירה על קרמיקה במרפסת המטבח שלה,
ומה שספגתי ממרים, ילידת הארץ, שגידלה ורדים ותבלינים בגינתה בעכו, דיברה בערבית ועברית -
עובר בתפרים, בפרטים הקטנים, בריחות ובצבעים.
כל אריח, כל וילון, כל קישוט על שמלה, הוא חלק מהמרקם שאני.
בלונדון ובפריז למדתי לחלום, וגם להפוך חלום למציאות.
אני אוהבת מגע. אוהבת אנשים. אוהבת רחוב.
אבל הכי, אני אוהבת נשיות.
את הגוף, את הגיל, את השינויים, את הפשרות שהחיים מביאים איתם.
ילדתי שלוש פעמים, הפעם השלישית היו תאומים.
העבודה שלי - היא תמצית החיים.

שמי מירית רודריג.
נולדתי בצפון, אני עדיין כאן, נשואה, אמא לארבעה.
למדתי בשנקר, עבדתי בדלתא לונדון, ובהמשך במחלקה הבינלאומית של Marks & Spencer.
פתחתי את Closet בתל אביב, חנות-מעבדה שבה תפרתי לפי מידה. עיצבתי עשור לרזילי.
ואז הקמתי את MR, תחת שמי.
את הקולקציה הראשונה שלי הצגתי בפריז, בסתיו 2019. היא שילבה חומרים טבעיים, ייצור מקומי, ורקמות מהגליל.
עבדתי גם עם המאיירת טל דרורי מלונדון, מתוך אהבה לשיתופי פעולה. בראשית 2020 פתחתי את החנות בשדרות רוטשילד, שהצטרפה לסטודיו שלי בקריית מוצקין ולחנות המקוונת.
היום, חנות הדגל שלי נמצאת בהרצליה, יפייפיה ורחבה.
אני מייצרת את הבגדים עם צוות מקצועי, קבוע, תופרות, גזרנים, תדמיתנים, כולם איתי כבר שנים. אני מאמינה בקשרים ארוכים, בתפירה מדויקת, ובמלאכה שנעשית באהבה.
כל פריט מתחיל במפגש ונגמר בתחושת שייכות.